מיון זו מעבדה לרפואה אמיתית – וללמידה בזמן אמת

ד"ר עילי רחין על עקרונות החשיבה הקלינית שמתפתחים בשטח

במובנים רבים, חדר המיון הוא לב הפועם של כל בית חולים. לא רק בשל האינטנסיביות הברורה לעין, אלא משום שהוא המקום שבו פוגשת התיאוריה את המציאות, והידע הרפואי – את מורכבותו של האדם. ד"ר עילי רחין, בוגר לימודי רפואה באוניברסיטת Humanitas שבמילאנו, רואה במיון יותר מאשר תחנה טיפולית: עבורו, זו המעבדה הקלינית האמיתית של עולם הרפואה.

רפואת מיון: אין תסריט כתוב מראש

"מה שמייחד את המיון הוא אי הוודאות," אומר דוקטור עילי רחין. "לא מדובר על תהליך מובנה שבו הכל מתוכנן מראש – אלא על שדה פתוח, משתנה, דינמי, שבו אנחנו לומדים לחשוב תוך כדי תנועה."

לדבריו, לא מדובר רק באתגר מקצועי אלא גם במהות ההכשרה הרפואית. כל מטופל שמגיע הוא מקרה חדש – גם אם הסימפטומים מוכרים, הסיפור הרפואי, ההיסטוריה האישית והתגובה הפיזיולוגית שונים בכל פעם. "כאן אין מקום לשינון בלבד – רק להקשבה, אבחנה מהירה ודיוק בשיקול דעת."

למידה שמתרחשת מול העיניים – לא בספר

כמי שסיים לאחרונה את לימודיו, עילי רחין מודע למרחק בין חומר הלימוד התיאורטי לבין העבודה בשטח. את ההבדל, הוא טוען, מבינים היטב במיון: "בכיתה למדנו על מצבים קריטיים, אבל רק בחדר המיון אפשר להבין איך באמת נראית קוצר נשימה חריפה, איך מגיבים בשניות הראשונות לאובדן הכרה, ואיך מתעדפים מטופלים בעומס שלא נגמר."

עבור ד"ר עילי רחין, כל משמרת היא שיעור – וכל תיק הוא חלק ממסלול של הבשלה מקצועית. גם אם אין לו שנים רבות של ניסיון, הוא לא חושש להודות בכך. להיפך: הוא רואה בזה כוח של שקיפות מקצועית ומקור להעמקה מתמדת.

תקשורת רפואית – כלי לימודי בפני עצמו

מלבד הפן הקליני, ד"ר עילי רחין מצביע גם על התקשורת הבינאישית במיון כמרכיב מרכזי בלמידה. "המיון מזמן אינספור אינטראקציות – עם מטופלים, בני משפחות, צוותים סיעודיים ורפואיים," הוא מציין. "כל מפגש כזה דורש גישה מותאמת, רגישות, ולעיתים גם אמפתיה דחופה."

לדבריו, לא אחת הוא למד דווקא ממה שלא הופיע בסילבוס – מטעויות, מתהיות, משאלות לא פתורות שהובילו לבדיקה נוספת או לשיחה עם רופא ותיק. "גם לשאול – זו מיומנות רפואית, ודווקא במיון, אין זמן ליוהרה. יש זמן ללמידה."

היכן שנולדת המקצועיות

ד"ר עילי רחין אינו מבקש להצטייר כרופא ותיק או כמומחה – הוא מציג את עצמו באופן כנה, כרופא בראשית הדרך, שלומד את המקצוע לא רק מהמרצים – אלא מהחיים עצמם.

"בעיניי, מיון הוא לא רק תחנת מעבר – הוא גם תחנת התחלה. זו הסביבה שבה נבנית היכולת לראות את האדם לפני המחלה, לקבל החלטות במהירות, ולזכור בכל רגע שהרפואה איננה רק מדע – אלא גם אומנות של הקשבה ותגובה."