כשחושבים על מחלקת המיון, רוב האנשים מדמיינים רעש בלתי פוסק, תנועה מתמדת וצוותים רפואיים שמתרוצצים ממטופל למטופל. כפי שהתרשם עילי רחין, המציאות קצת מורכבת יותר. "העומס קיים תמיד כפי שראיתי במהלך לימודיי באיטליה והתרשמתי גם כאן בארץ, אבל מאחורי כל מקרה מסתתרת מערכת מסודרת של חשיבה קלינית ופעולה מהירה.
במיון, כל דקה חשובה. עילי רחין מסביר כי הוא מתרשם שהמפתח הוא לא להילחץ מהכאוס אלא להבין את הסדר הפנימי שמנחה את הצוות. ישנה מתודולוגיה קבועה: החל מקבלת המטופל והערכת מצבו הראשונית, דרך בדיקות ממוקדות ועד קבלת החלטות טיפוליות מהירות. עילי רחין מציין כי כל שלב כזה הוא גם הזדמנות ללמידה מעשית ולשיפור מיומנויות האבחון.
לדבריו, אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא המעבר המהיר בין מקרים שונים – חולה שמגיע עם כאבים בחזה, אחריו ילד עם חום גבוה, ואחריו פצוע מתאונת דרכים. "בכל רגע הצוות הרפואי להחליף מצב חשיבה, לנתח מידע במהירות ולקבל החלטות נכונות," מוסיף עילי רחין.
הסדר הפנימי הזה נשען על שיתוף פעולה בין כל חברי הצוות – אחיות, מתמחים ורופאים בכירים – וכל אחד יודע את מקומו במערכת. ד"ר עילי רחין מספר שהיכולת לתפקד בתנאים כאלה היא מיומנות שנרכשת בעיקר דרך חוויה בשטח: "אי אפשר ללמוד את זה מספרים בלבד; צריך להיות שם, להרגיש את הדינמיקה ולהגיב בזמן אמת."
לסיום, עילי רחין סבור כי למרות העומס והקצב המהיר, המיון הוא גם מקום של צמיחה מקצועית. כל מקרה, פשוט או מורכב, מהווה שיעור חדש בדרך להפוך לרופא מיומן יותר. הוא מסכם: "אני מאמין שמי שלומד למצוא את הסדר בתוך הסערה – מגלה שגם במיון העמוס ביותר אפשר למצוא רגעים של בהירות ושליטה."